1When Yeshua had finished these sayings, He departed from the Galil and came to the border of Y’hudah, at the crossing of the Yarden. 2And a great many people followed Him, and He healed them there.
3And the P’rushim came up to Him and were testing Him and saying, “Does Torah permit for a man to loose his wife for any cause?” 4But He answered and said to them, “Have you not read that he who made from the beginning made them male and female? 5And He said ‘Because of this, a man shall leave his father and his mother, and shall be joined to his wife, and the two shall be one flesh’. 6Henceforth they are not two, but one body; therefore what Elohim has joined together, man must not separate.” 7They said to Him, “Why, then, did Moshe command to give a sefer kritut and then send her away?” 8He said to them, “Moshe, considering the hardness of your heart, gave you permission to divorce your wives; but from the beginning, it was not so. 9But I say to you, whoever leaves his wife without a charge of adultery and marries another commits adultery; and he who marries a woman thus separated commits adultery.”
10His Talmidim said to Him, “If there is so much scandal between man and woman, it is not worthwhile to marry.” 11He said to them, “This saying does not apply to every man, but to whom it is needed. 12For there are eunuchs who were born this way from their mother’s womb; and there are eunuchs who were made eunuchs by men; and there are eunuchs who made themselves eunuchs for the sake of Malkhut HaShamayim. To him who can receive it, he will receive it.”
13Then they brought little children to Him, that He may lay his hand on them and pray; and His Talmidim rebuked them. 14But Yeshua said to them, “Allow the little children to come to Me, and do not stop them, for Malkhut HaShamayim is for such as these.” 15And He laid his hand on them, and went away from there.
16Then a man came up and said to Him, “O good Teacher, what is the best that I should do to have life eternal?” 17He said to him, “Why do you call me good? There is no one who is good except the one Elohim; but if you want to enter into life, obey the mitzvot.” 18He said to Him, “Which ones?” And Yeshua said to him, “You shall not kill; you shall not commit adultery; you shall not steal; you shall not bear false witness; 19honor your father and your mother; and, love your neighbor as yourself.” 20The young man said to Him, “I have obeyed all these from my boyhood, what do I lack?” 21Yeshua said to him, “If you wish to be perfect, go and sell your possessions and give them to the poor, and you will have a treasure in heaven; then, follow me.” 22When the young man heard this word, he went away sad, for he had great possessions.
23Yeshua then said to His Talmidim, “Truly I say to you, it is difficult for a rich man to enter into Malkhut HaShamayim. 24Again I say to you, it is easier for a rope to go through the eye of a needle than for a rich man to enter into Malkhut HaElohim.” 25When the Talmidim heard it, they were exceedingly astonished, saying, “Who then can be saved?” 26Yeshua looked at them and said, “For men this is impossible, but for Elohim, everything is possible.”
27Then Kefa answered and said to Him, “Behold, we have left everything and followed you; what will we have?” 28Yeshua said to them, “Truly I say to you that in the Olam HaBa when Ben HaAdam shall sit on the throne of His Glory, you who have come after Me shall also sit on twelve thrones, and you shall judge the twelve tribes of Yisra’el. 29And every man who leaves houses, or brothers, or sisters, or father, or mother, or wife, or children, or fields, for My Name’s sake, shall receive a hundredfold, and shall receive Khayei Olam. 30But many who are first shall be last, and the last first.”
אוַיְהִי כְּכַלּוֹת יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּסַּע מִן הַגָּלִיל וַיָּבֹא אֶל גְּבוּל יְהוּדָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. בוַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו הֲמוֹן עַם רָב וַיִּרְפָּאֵם שָׁם.
גוַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו הַפְּרוּשִׁים לְנַסּוֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ הַאִם מֻתָּר לְאִישׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ עַל כָּל עִלָּה? דוַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלֹא קְרָאתֶם כִּי שֶׁהוּא אֲשֶׁר עָשָׂה מִבְּרֵאשִׁית, זָכָר וּנְקֵבָה עָשָׂה אוֹתָם? הוְאֹמֵר עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד. ואִם כֵּן אֵינָם עוֹד שְׁנַיִם כִּי אִם גּוּף אֶחָד לָכֵן אֵת אֲשֶׁר זִוֵּג הָאֱלֹהִים אַל יַפְרֵד הָאָדָם. זוַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְלָמָּה זֶּה צִוָּה משֶׁה לָתֶת לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וּלְשַׁלְּחָהּ? חוַיֹּאמֶראֲלֵיהֶם מִפְּנֵי קְשִׁי לְבַבְכֶם הִתִּיר לָכֶם משֶׁה לְשַׁלַּח אֶת נְשֵׁיכֶם אַךְ מִבְּרֵאשִׁית לֹא הָיָה כָּךְ. טוַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם מִי שֶׁעוֹזֵב אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלּא עַל דְּבַר זְנוּת וְנֹשֵׂא אַחֶרֶת נִאוּף הוּא וְהַנֹּשֵׂא אֶת הַגְּרוּשָׁה נִאוּף.
יוַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים אִם כָּךְ יֵשׁ אַשְׁמָה בֵּין אִישׁ וְאִשָּׁה לֹא כְּדַאי לָקַחַת אִשָׁה. יאוַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֹא כָּל אָדָם מְסֻגָּל הַדָּבָר הַזֶּה אֵלֶּה מִי אֲשֶׁר נִתַּן לוֹ. יביֵשׁ סָרִיסִים אֲשֶׁר נוֹלְדוּ כֵן מִבֶּטֶן אִמָּם וְיֵשׁ סָרִיסִים הַמְסֹרָסִים עַל יְדֵי אָדָם וְיֵשׁ סָרִיסִים אֲשֶׁר סֵרְסוּ עַצְמָם לְמַעַן מַלְכוּת הַשָׁמָיִם מִי שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל יְקַבֵּל.
יגאָז יָבִיאוּ אֵלָיו יְלָדִים לְמַעַן יָשִׂים עֲלֵיהֶם אֶת יָדָיו וְיִתְפַּלָּל וַיִּגְעֲרוּ בָם הַתַּלְמִידִים. ידוְיֵשׁוּעַ אָמַר הַנִּיחוּ לַיְלָדִים וְאַל תִּמְנָעוּם מִבּוֹא אֵלָי כִּי לְאֵלֶּה מַלְכוּת הַשָׁמָיִם. טווְסָמַךְ יָדוֹ עֲלֵיהֶם וַיַּעֲבֹר מִשָׁם.
טזוְהִנֵּה אִישׁ נִגָּשׁ אֵלָיו וַיֹּאמַר מוֹרֶה טוֹב מַה הַטּוֹב אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לִי חַיֵּי עוֹלָם? יזוַיֹּאמֶר אֵלָיו מַדּוּעַ אַתָּה קוֹרֵא לִי טוֹב? אֵין טוֹב כִּי אִם אֶחָד וְהוּא הָאֱלֹהִים. וְאִם רוֹצֶה אַתָּה לְהִכָּנֵס לַחַיִּים שְׁמֹר אֶת הַמִּצְוֹת. יחוַיֹּאמֶר אֵלָיו אֵילוּ? וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ לֹא תִרְצָח לֹא תִנְאָף לֹא תִגְנֹב וְלֹא תָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר. יטכַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִימֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. כוַיֹּאמֶר אֵלָיו הַבָּחוּר אֶת כָּל אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרָי וּמֶה חָסַרְתִּי עוֹד? כאוַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו אִם רוֹצֶה לִהְיוֹת שָׁלֵם לֵךְ מְכֹר אֶת רְכֻשְׁךָ וְנָתַתָּ לָעֲנִיִּים וְהָיָה לְךָ אוֹצָר בַּשָׁמָיִם וּבוֹא אַחֲרָי. כבוַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַבָּחוּר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּתְעַצֵּב וַיֵּלַךְ כִּי הָיָה לוֹ רְכוּשׁ רַב.
כגוַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל תַּלְמִידָיו אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם קָשֶׁה לֶעָשִׁיר לְהִכָּנֵס אֶל מַלְכוּת הַשָׁמָיִם. כדוְעוֹד אֲנִי אֹמֵר לָכֶם נָקֵל לְחֶבֶל לַעֲבֹר בְּנֶקֶב הַמַּחַט מֵאֲשֶׁר לְעָשִׁיר לְהִכָּנֵס אֶל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. כהוְהַתַּלְמִידִים כְּשָׁמְעָם זֹאת הִשְׁתּוֹמֲמוּ מְאֹד וַיֹּאמְרוּ מִי אֵפוֹא יוּכַל לְהִוָּשֵׁעַ? כווַיַּבֶּט בָּם יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהֶם אֵצֶל בְּנֵי אָדָם זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, אֲבָל אֵצֶל אֱלֹהִים הַכֹּל אֶפְשָׁרִי.
כזוַיַּעַן כֵּיפָא וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֵן אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ אֶת הַכֹּל וַנֵּלֶךְ אַחֲרֶיךָ וּמַה יִּהְיֶה לָנוּ? כחוַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אַתֶּם הַהֹלְכִים אַחֲרָי בָּעוֹלָם הֶחָדָשׁ כַּאֲשֶׁר יֵשֵׁב בֶּן הָאָדָם עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ גַּם אַתֶּם תֵּשְׁבוּ עַל שְׁנֵים עָשָׂר כִּסְאוֹת לִשְׁפֹּט אֶת שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. כטוְכָל אִישׁ אֲשֶׁר עָזַב בָּתִּים וְאַחִים וַאֲחָיוֹת וְאָב וָאֵם וְאֵשֶׁת וּבָנִים וְשָׂדוֹת לְמַעַן שְׁמִי פִּי מֵאָה יְקַבֵּל וְחַיֵּי עוֹלָם יִירַשׁ. לאֲבָל רַבִּים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרוֹנִים, וְאַחֲרוֹנִים רִאשׁוֹנִים.
D'var יהוה , The Word of יהוה 