1When Yeshua saw the crowds, He went up to the mountain; and as He sat down, His Talmidim drew near to Him. 2And He opened His mouth and taught them, and He said, 3“Happy are the poor in spirit, for theirs is Malkhut HaShamayim. 4Happy are they who mourn, for they shall be comforted. 5Happy are the meek, for they shall inherit the earth. 6Happy are those who hunger and thirst for tzedaka, for they shall be well satisfied. 7Happy are the merciful, for to them shall be mercy. 8Happy are those who are pure in their hearts, for they shall see Elohim. 9Happy are those who make shalom, for they shall be called sons of Elohim. 10Happy are those who are persecuted for the sake of tzedaka, for theirs is Malkhut HaShamayim.”
11“Happy are you, when they reproach you and persecute you, and speak against you every kind of bad word, falsely, for my sake, 12then, be glad and rejoice, for your reward is increased in heaven; for in this very manner they persecuted the Nevi’im who were before you.”
13“You are indeed the salt of the earth; but if the salt should lose its savor, with what could it be salted? It would not be worth anything, but to be thrown outside and to be trodden down by men. 14You are indeed the light of the world; a city that is built upon a mountain cannot be hidden. 15Nor do they light a lamp and put it under a basket, but on a Menorah so it gives light to all who are in the house. 16 So let your light shine before men, so that they may see your good works and glorify Avikhem in Heaven.”
17“Do not expect that I have come to nullify the Torah or the Nevi’im; I have not come to nullify it, but to confirm it. 18For truly I tell you, until heaven and earth pass away, not even one yod, nor a stroke [of the pen] shall pass away from the Torah until everything comes to pass. 19Whoever therefore tries to nullify even one of these smallest mitzvot, and teaches men so, he shall be regarded as small in Malkhut HaShamayim; but anyone who observes and teaches them, he shall be regarded as great in Malkhut HaShamayim. 20For I say to you that unless your tzedaka exceeds that of the Sofrim and P’rushim, you shall not enter Malkhut HaShamayim.”
21“You have heard that it was said to those who were before you, ‘You shall not murder,’ and ‘whoever murders is guilty before the law.’ 22But I say to you that whoever becomes angry with his brother for no reason is guilty before the law: and whoever should say to his brother, ‘Good For Nothing!’ is guilty before the Sanhedrin; and whoever says to his brother, ‘You crazy fool!,’ is condemned to the fire of Gehinom. 23If it should happen therefore that while you are presenting your offering upon the Mizbe’akh, and right there you remember that your brother has any grievance against you, 24leave your offering there upon the Mizbe’akh, and first go and reconcile with your brother, and then come back and present your offering. 25Try to get reconciled with your accuser promptly, while you are going on the road with him; for your accuser might surrender you to the judge, and the judge would commit you to the jailer, and you will be cast into prison. 26Truly I say to you, that you would never come out from there until you had paid the last coin.”
27“You have heard that it is said, ‘you shall not commit adultery.’ 28But I say to you, that whoever looks at a woman with the desire to covet her has already committed adultery with her in his heart. 29If your right eye should cause you to stumble, pluck it out and throw it away from you; for it is better for you to lose one of your members, and not all your body fall into Gehinom. 30And if your right hand should cause you to stumble, cut it off and throw it away from you; for it is better for you to lose one of your members, and not all your body fall into Gehinom. 31It has been said that whoever sends his wife away must give her a sefer kritut [certificate of divorce]. 32But I say to you that whoever sends away his wife, except upon an occasion of fornication, causes her to commit adultery; and whoever takes her who is so sent away commits adultery.”
33“Again, you have heard it was said to them who were before you that you shall not lie in your oaths, but trust your oaths to יהוה . But34 I say to you, never swear; neither by heaven, because it is the throne of Elohim; 35nor by the earth, for it is a stool under His feet; nor by Yerushalayim, for it is the city of a great king. 36Neither shall you swear by your own head, because you cannot create in it a single black or white hair. 37But let your words be yes, yes, and no, no; for anything which adds to these is evil.”
38“You have heard that it is said, ‘An eye for an eye, and a tooth for a tooth.’ 39But I say to you that you should not resist evil; but whoever strikes you on your right cheek, turn to him the other also. 40And if anyone wishes to sue you at the court and take away your tunic, let him have your robe also. 41Whoever compels you to carry a burden for a mile, go with him two. 42Whoever asks from you, give him; and whoever wishes to borrow from you, do not refuse him.”
43“You have heard that it is said, ‘Be kind to your friend, and hate your enemy.’ 44But I say to you, ‘Love your enemies,’ and bless anyone who curses you, and do good to anyone who hates you, and pray for them who carry you away by force and persecute you, 45so that you may become sons of Avikhem who is in heaven, who causes His sun to shine upon the good and upon the bad, and who pours down His rain upon the just and upon the unjust. 46For if you love only those who love you, what reward will you have? Do not even the publicans do the same thing? 47And if you greet only your brothers, what is it more that you do? Do not even the publicans do the same thing? 48Therefore, become perfect, just as Avikhem in Heaven is perfect.”
אוַיְהִי כִּרְאוֹתוֹ אֶת הֲמוֹן הָעָם וַיַּעַל הָהָרָה וַיֵּשֶׁב שָׁם וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו. בוַיִּפְתַּח אֶת פִּיו וַיּוֹרֵם וַיֹּאמַר, גאַשְׁרֵי עֲנִיֵּי ברוּחַ כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָׁמָיִם. דאַשְׁרֵי הָאֲבֵלִים כִּי הֵם יְנֻחָמוּ. האַשְׁרֵי הָעֲנָוִים כִּי הֵמָּה יִירְשׁוּ אָרֶץ. ואַשְׁרֵי הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים לַצְּדָקָה כִּי הֵם יִשְׂבָּעוּ. זאַשְׁרֵי הָרַחֲמָנִים כִּי הֵם יְרֻחָמוּ. חאַשְׁרֵי בָּרֵי לֵבָב כִּי הֵם יֶחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים. טאַשְׁרֵי עוֹשֵׂי שָׁלוֹם כִּי בְנֵי אֱלֹהִים יִקָּרֵא לָהֶם. יאַשְׁרֵי הַנִּרְדָּפִים בִּגְלַל הַצְּדָקָה כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָׁמָיִם.
יאאַשְׁרֵיכֶם כִּי יְחָרֲפוּ וְרָדְפוּ אֶתְכֶם וְדִבְּרוּ עֲלֵיכֶם בְּשֶׁקֶר כָּל רָע בַּעֲבוּרִי, יבשִׂמְחוּ וְגִילוּ כִּי שְׂכַרְכֶם רַב בַּשָׁמָיִם כִּי כֵן רָדְפוּ אֶת הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ לִפְנֵיכֶם.
יגאַתֶּם מֶלַח הָאָרֶץ וְאִם הַמֶּלַח הָיָה תָפֵל בַּמֶּה יָמְלָח הֵן לֹא יִצְלַח עוֹד לַכֹּל כִּי אִם לְהַשְׁלִיךְ חוּצָה וְהָיָה מִרְמָס לִבְנֵי אָדָם. ידאַתֶּם אוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם עִיר יֹשֶׁבֶת עַל הָהָר לֹא תִסָּתֵר. טוגַּם אֵין מַדְלִיקִים נֵר לָשׂוּם אוֹתוֹ תַּחַת הָאֵיפָה כִּי אִם עַל הַמְּנוֹרָה לְהָאִיר לְכָל אֲשֶׁר בַּבָּיִת. טזכֵּן יָאֵר אוֹרְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי הָאָדָם לְמַעַן יִרְאוּ מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וְשִׁבְּחוּ אֶת אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמָיִם.
יזאַל תְּדַמּוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים. לֹא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם לְמַלֵּא. יחכִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי יַעַבְרוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא תַּעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ תָּג אֶחָד מִן הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר הַכֹּל יִהְיֶה. יטלָכֵן הָאִישׁ אֲשֶׁר יָפֵר אַחַת מִן הַמִּצְוֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וִילַמֵּד אֶת בְּנֵי הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ, קָטוֹן יִקָּרֵא לוֹ בְּמַלְכוּת הַשָׁמָיִם. וַאֲשֶׁר יַעָשֶׂה וִילַמֵּד אוֹתָן, לָזֶה גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָׁמָיִם. ככִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם לֹא תִהְיֶה צִדְקַתְכֶם מְרֻבָּה מִצִּדְקַת הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לֹא תָבֹאוּ בְּמַלְכוּת הַשָׁמָיִם.
כאהֲלֹא שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשֹׁנִים לֹא תִרְצָח וַאֲשֶׁר יִרְצַח חַיָּב הוּא לְדִּין. כבוַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל אֲשֶׁר יִּרְגַּז עַל אָחִיו חִנָּם חַיָּב הוּא לְדִּין וַאֲשֶׁר יֹאמַר אֶל אָחִיו רֵקָא חַיָּב הוּא לְסַנְהֶדְרִין וַאֲשֶׁר אֱוִיל יִקְרָא לוֹ הוּא מְחֻיַּב אֵשׁ גֵּיהִנֹּם. כגלָכֵן אִם תַּקְרִיב קָרְבָּנְךָ אֶל הַמִּזְבֵּח וְזָכַרְתָּ כִּי יֵשׁ לְאָחִיךָ דְּבַר רִיב עִמָּךְ. כדהַנַּח שָׁם אֶת קָרְבָּנֶךָ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּח וְלֵךְ כַּפֵּר אֶת פְּנֵי אָחִיךָ וְאַחֲרֵי כֵן בּוֹא הַקְרֵב אֶת קָרְבָּנֶךָ. כהמַהֵר הִתְרַצֵּה לְאִישׁ רִיבְךָ בְּעוֹדְךָ בַדֶּרֶךְ אִתּוֹ פֶּן יַסְגִּירְךָ אִישׁ רִיבְךָ אֶל הַשֹׁפֵט וְהַשֹׁפֵט יַסְגִּירְךָ לַשׁוֹטֵר וְהָשְׁלַכְתָּ אֶל בֵּית הַכֶּלֶא. כואָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָךְ לֹא תֵצֵא מִשָׁם עַד אִם שִׁלַּמְתָּ אֶת הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה.
כזשְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשֹׁנִים לֹא תִנְאָף. כחוַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל שֶׁמַּבִּיט בְּאִשָׁה לַחְמֹד אוֹתָהּ נָאֹף נְאָפָהּ בְּלִבּוֹ. כטוְאִם תַּכְשִׁילְךָ עֵין יְמִינְךָ נַקֵּר אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמְּךָ כִּי טוֹב לְךָ אֲשֶׁר יֹאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מֵרֶדֶת כָּל גּוּפְךָ אֶל גֵּיהִנֹּם. לוְאִם יָדְךָ הַיְמָנִית תַּכְשִׁילְךָ קַצֵּץ אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמְּךָ כִּי טוֹב לְךָ אֲשֶׁר יֹאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מֵרֶדֶת כָּל גּוּפְךָ אֶל גֵּיהִנֹּם. לאוְנֶאֱמַר אִישׁ כִּי יְשַׁלַּח אֶת אִשְׁתּוֹ וְנָתַן לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת. לבוַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמְשַׁלֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ בִּלְתִּי עַל דְּבַר זְנוּת מְבִיאָהּ לִידֵי כָּךְ שֶׁתִּנְאַף וְהַלּקֵחַ אֶת הַגְּרוּשָׁה לוֹ לְאִשָׁה נֹאֵף הוּא.
לגעוֹד שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשֹׁנִים לֹא תְּשַׁקֵּר בִּשְׁבוּעוֹתֶיךָ וְשַׁלֵּם לַיהוה שְׁבוּעוֹתֶיךָ. לדוַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא תִּשָׁבְעוּ כָּל שְׁבוּעָה לֹא בַשָׁמַיִם כִּי כִסֵּא אֱלֹהִים הֵמָּה. להוְלֹא בָאָרֶץ כִּי הֲדוֹם רַגְלָיו הִיא וְלֹא בִירוּשָׁלַיִם כִּי הִיא קִרְיַת מֶלֶךְ רָב. לואַף בְּחַיֵּי רֹאשְׁךָ אַל תִּשָׁבֵעַ כִּי לֹא תוּכַל לַהֲפֹךְ שַׂעֲרָה אַחַת לִלְבָנָה אוֹ לִשְׁחֹרָה. לזאַךְ יְהִי דְבַרְכֶם הֵן הֵן לֹא לֹא וְהַיּוֹתֵר עַל אֵלֶּה מִן הָרָע הוּא.
לחשְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן. לטוַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל תִּתְקוֹמֲמוּ לָרָשָׁע וְהַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל הַלְּחִי הַיְמָנִית הַטֵּה לוֹ גַּם אֶת הָאַחֶרֶת. מוַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ לָבוֹא עִמְּךָ בְּדִין וְלָקַחַת אֶת כֻּתָּנְתֶּךָ תֵּן לוֹ גַּם אֶת הַמְּעִיל. מאוְהָאֹנֵס אוֹתְךָ לָלֶכֶת עִמּוֹ דֶּרֶךְ מִיל לֵךְ אִתּוֹ שְׁנָיִם. מבהַשׁאֵל מֵאִתְּךָ תֵּן לוֹ וְהַבָּא לִלְוֹת מִמְּךָ אַל תָּשֵׁב פָּנָיו.
מגשְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ וְשָׂנֵאתָ אֶת אֹיְבֶךָ. מדוַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֶהֱבוּ אֶת אֹיְבֵיכֶם בָּרֲכוּ אֶת מְקַלְלֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְמִי שֶׁשּׂוֹנֵא אֶתְכֶם, וְהִתְפַּלְּלוּ בְּעַד הַנּוֹהֲגִים בָּכֶם בְּכֹחַ וְרוֹדְפִים אֶתְכֶם, מהלְמַעַן תִּהְיוּ בָנִים לַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמָיִם אֲשֶׁר הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים וּמַמְטִיר עַל הַצַּדִּיקִים וְגַם עַל הָרְשָׁעִים. מוכִּי אִם תְּאֵהֲבוּ אֶת אֹהֲבֵיכֶם מַה שְּׂכַרְכֶם הֲלֹא גַּם הַמֹּכְסִים יַעֲשׂוּ זֹאת? מזוְאִם תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁלוֹם אֲחֵיכֶם בִּלְבָד מַה שִׁבְחֲכֶם הֲלֹא גַם הַמֹּכְסִים יַעֲשׂוּ זֹאת? מחלָכֵן הֱיוּ שְׁלֵמִים כַּאֲשֶׁר אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמַיִם שָׁלֵם הוּא.
D'var יהוה , The Word of יהוה 