Tehillah 141 – תהלה קמא

1A Mizmor of David.  יהוה , I have called You; make haste unto me; give ear unto my voice, when I call unto You.

2Let my tefilah be set forth as incense before You, the lifting up of my hands as the evening Minkhah.

3Set a guard, O  יהוה , to my mouth; keep watch at the door of my lips.  

4Incline not my heart to any evil thing, to be occupied in deeds of wickedness with men that work iniquity; and let me not eat of their dainties.

5Let a Tzadik smite me in kindness, and correct me; oil so choice let not my head refuse; for still is my tefilah because of their wickedness.

6Their judges are thrown down by the sides of the rock; and they shall hear my words, that they are sweet.

7As when one cleaves and breaks up the earth, our bones are scattered at the mouth of She’ol.

8For my eyes are unto You, O  יהוה  Adonai; in You have I taken refuge, O pour not out my soul.

9Keep me from the snare which they have laid for me, and from the gins of the workers of iniquity.

10Let the wicked fall into their own nets, while I withal escape.

אמִזְמוֹר לְדָוִד: יהוה קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי; הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי לָךְ.

בתִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ; מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב.

גשִׁיתָה יהוה שָׁמְרָה לְפִי; נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתָי.

דאַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן; וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם.

היֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי שֶׁמֶן רֹאשׁ אַל יָנִי רֹאשִׁי: כִּי עוֹד וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם.

ונִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם; וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ.

זכְּמוֹ פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ לְפִי שְׁאוֹל.

חכִּי אֵלֶיךָ יהוה אֲדֹנָי עֵינָי; בְּכָה חָסִיתִי אַל תְּעַר נַפְשִׁי.

טשָׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי; וּמֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָוֶן.

ייִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים; יַחַד אָנֹכִי עַד אֶעֱבוֹר.